פלאפון תקשורת בע"מ נ' מלמד

החלטה

ביום 18/7/2013, ניתן כנגד החייב בתיק ההוצל"פ שבכותרת, פס"ד בתיק זה, באשר לא התייצב לדיון בבקשתו, חרף זימונו כדין (ראה פרוטוקול הדיון מיום 18/7/2013).

ביום 31/7/2013 הגיש החייב בקשה לביטול פסה"ד הנ"ל הנסמכת בתצהירו, בו מוצהר, בין היתר גם זאת: "לא התייצבתי לדיון בביהמ"ש בשל טעות".

הטעות עפ"י המוצהר, אירעה בשל כך שהמכשיר הטלפון הסלולרי של המבקש התקלקל ועמו כל הנתונים שבו, לרבות, מועד הדיון ועצם קיומו.

בו ביום, ניתנה החלטה המזמינה את תשובת המשיבה בתוך 20 ימים ואת זכות המענה השמורה למבקש.

עוד נקבע, כי הפקדת עירבון בשיעור מלוא יתרת החוב בתיק ההוצל"פ תשכלל ביטול הליכים ועיכוב הליכים.

ההחלטה קבעה גם, כי כאשר יגיע אחרון הכתבים, עפ"י ההחלטה, בהתאם לסימוכין שיגיש מי מהצדדים החפץ במתן החלטה, תינתן החלטה.

תשובת המשיבה הוגשה ביום 15/8/2013, ומציעה שתי חלופות:

האחת, דחיית הבקשה והשנייה, קבלתה בכפוף להפקדת מלוא סכום התביעה, כעירבון.

התשובה גם מציינת, כי אין מקום לביטול מחובת הצדק, באשר אין מחלוקת אודות זימונו של המבקש לדיון.

משלא התייצב המבקש אין לו אלא להלין על עצמו.

באשר לביטול עפ"י שיקול דעת, מציינת התשובה, כי לא נפל כל פעם בפסה"ד או בעצם הינתנו.

תשובת המבקש לא הוגשה.

דומה, כי שני הצדדים "נרדמו" עד יקיצת המשיבה ביום 17/2/2014:

במועד זה, הגישה הבקשה ליתן החלטה הנסמכת בסימוכין בדמות אישור דואר ישראל לכך שכתב דואר שהתקבל למשלוח ביום 25/12/2013, נמסר ליעדו, ביום 31/12/2013.

יאמר מיד, כי יש בפני סימוכין למשלוח דבר דואר, אך לא לתוכן המשלוח ולא לכך שהמבקש קיבל את אותו משלוח.

מסירה כדין, צריכה להיעשות באופן הידוע ומוכר היטב למגיש הבקשה.

יתרה מזו, תגובת המשיבה לבקשת המבקש הוגשה ביום 15/8/2013 ורק כחצי שנה לאחר מכן, מצאה לנכון היא, לשלוח מכתב (כאמור לעיל תוכנו אינו יודע למבקש – ש.ר).

מנגד, המבקש לא הודיע מאז הגיש בקשתו, אם הפקיד או לא הפקיד את הסכום השייך בתיק ההוצל"פ.

גם הזוכה לא הודיעה מאומה בבקשתה נשוא החלטה זו, אם מופקד הסכום, בהוצל"פ - אם לאו.